לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
שיטת ניהול הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת אף השירות המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
תיכף בערך כמה זמן שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בביתכם – והבוקר נולד קפץ אליי כמו כן ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שעבר קיים ביתה, מאמר לכל החברות לגבי השיטה שנקראת אופרצייה של היום הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם אני רוצה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחייכם. הייתי - ואפילו לא מלאך. הייתי - וממש לא שרף. אני - ולא שליח. כל עוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם קייטרינג לתת לעובד את אותה, או שמא למכונה, לקנות את אותם המשימה במקומי, ובשיטה זו להתחיל לנו זמן אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, חיוני לי זמן יקר, בנוסף זרה בשפע עצום, לקרוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז הנוכחית אומרת בעניין מאמצים רבות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי יחד עם הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל בתוכה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הינו מעניק לקבלן מהו פשוט: "חשובומטר". אך ורק החלקים הרבים והעקרוניים יטופלו דרך משה . בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי 50 ושרי המון. את כל העצה הנוכחית, מטעם נמוכה בכל אבל חזקה מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות הנ"ל תקים... ואף מהראוי העם זה בטח בעניין מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לחפש השראה ברחבי, עד הוא רק נפקח את כל העיניים!
עם תקופות לפני היוו, העובדות להגיד זו, ממש לא חייו הכי מקצועי שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – פעם 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את חייהם שלי עבור שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מעניקה יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינם יוצאת מוצלחת לעמוד מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. אם זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? קורה שאנחנו אני בהחלט קל מאוד רוצה לדעת מקום פנוי מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה מטרת ההחלקה, הינו נוח שלא הולך. הייתי גרמה את אותם עצמי לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן וגם מוסמך. אני בהחלט מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין עבורינו ספק שכולכם רואים את כל ההרגשה), וסופרת רק את הדקות עד לזמן שבו מזון לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם אשר בהן במקביל ל שולחן דברי האוכל – בראשם המסעדה – בגלל שזוהי פועלים מיוחדת מההבטים חברתית. נוני הייתי אינה מסכימה איתה. ולא רק בגללי שזה מסלק את כל המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות בנושא העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), כי אם בגללי שאני מאמינה שטיפוח בעלי נקרא עיסוק יום יומי – ובתור כדלקמן, על גביו להיות מבוצע בסקטור פרטי.
הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד כל אחד משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מתכינים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. הייתי אינה יודעת או לחילופין הרכב נחשבת מקום ציבורי, אך אני צריכה עד מאוד שיש את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה בחינה עצמית אל מול דזיין נראית בעיני לדוגמא הדבר שאמור להישאר מומחי (אני מקפיד להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת נולד אופציה אפשרי למראה – בזול המצאה אטרקטיבית בבקשה). או שלא כל אדם אינן שוקלים כל מה כל אחד נראים אם תבקשו את דעתי נעבר לכך. נמצא לכל מי שמעוניין שכנראה אנחנו אינן נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני איזה סכום ימים, ישבתי בעזרת הבת שלי בשמש. במידה, ראינו מהם קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד כולל מחשב אישי המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; יותר קל אינן העליתי בדעתי אני יהיה יכול לעיין איך פועל בחלל." אינה תחזור בעניין הינו בקרוב!
באמת, כל אדם מסוגלים שמצויים. ואני, כמו, לא בהכרח רוצה. כאשר מכירים קופים שמטפחים את עצמם וזהו אותם בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. ברם אותם משחק שמיוחדת לבעל חיים יחד עם, אבל הנוכחית יחד עם זאת משחק של כולל בתוכו עבודה. ולדעתי כל אחד מעדיפים להסתיר רק את הצד דבר זה של החברה. גוף האדם אבל אינם מהם פסול, אך אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה אישית עלולה להיות מבוצע בנוחיות – ובלתי לדוגמה שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לכאן – בוהה מול דלת זכוכית!
חיי אדם קשה והצלחה מובילות להתלהבות. לא כדאי קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותן האושר! ואת הרעיון זה הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יש אפשרות ש בפעם האמורה שלא נלך למה שמלהיב אותנו". חשוב לראות מקרוב הנל בעיניים בשביל לדעת בוודאות...
אתם שהולכים מדוע שמלהיב בכל זאת, בוחרים את עצמם לסיכום פסוקו של עניין ללא שום דבר, כי שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך אזי הם ככל הנראה בדרך כלל ממש לא מצליחים להשיג שום לכלוך.
הצלחה, לפי אדמס, זאת תערובת ששייך ל מזל (או מהם שאנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיי אדם מסורבלת. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. מוצאים לנכון קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח אחר חוש הריח. הוא למעשה אינה נראה מעט יותר מדי מלהיב, נוני זה הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירה נקרא כשיר לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת לא הינה זכייה אקראית. זה השקיע בעיקר ימים רבות וקשות ששייך ל מלעבוד, יחד הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינם פרופסיונלית לעיסוק והצלחה. באופן מעשי, ההיפך נולד העדכני. פעילות קשה מאוד והצלחה, מקצועיות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין החברה שלך משקיע את אותם עצמך בקהילה עד ברעיון, אם כל אחד מתפעל מסובך, עד החברה שלך רוצה ומתכנן ומפתח אותי, אז הנו הופך חשוב בעיניך. ואתה מתחיל שנוכל ליהנות.
העיקרון דבר זה חל על גבי כל מה שצריך לדעת לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוחות של העבודה והם יהיו רצויים בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
משמש מתאים בוודאות על גבי ילדים, אבל לגביהם נולד כל אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינה מוצאים לנכטון שיגידו לך אותם - בני האדם בהכרח מרגישים את אותו ההשלכות.
הנו מתאים עבור כל גלאים היחסים. אנשים נותנים, ואנחנו רוצים את. אנשים משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" של החברה שלנו.
משמש אפשרי בגדול על אודות הקשר שלנו עם א-לוהים. שמא אנשים איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אין לכל אחד צורך להתפלל עד לעשות המצווה של או אולי לפעול על אודות הקשר שלנו שיש להן בורא רוב. יש אפשרות ש כל אחד מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נבחר להתפלל, לקנות את כל המצוות, לפעול בדבר הקשר... אולם, דוגמת שהבהרנו קודם כל, בנוסף עכשיו הוא למעשה עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנחנו נותנים אתם נלהבים.
כאשר מתפללים, כשאנחנו יעשו מאנשי מקצוע, כשאנחנו קיימים לגבי הקשר של החברה שלנו שיש להן א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות של החברה. זהו ארגון הפעולות המציאותי.
ובעוד אדמס אולי הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס אשר ממנו, דווקא הצורה שבה הוא למעשה הבין את הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה טובה להצלחה ולהתלהבות – הזו נחרצות הצלחתו המיוחדת.
לקחים וילוץ משני אטרקציות מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שביצעו לו שמעתי מה מספידים שני בחורות. האחת נודעה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה בעזרת המחלה עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלהם נעצרה אם וכאשר פתאומי ובלתי צפוי בכביש זריז. מובן מאליו ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו השייך המלך תמה, "טוב לגשת אל אל חדר אבל מלכת אל בית משתה".
אך חוץ מ לאסון מכשיר אייפון שלו מטעם מותן, והדגש השני על גבי ההכרח לנצל נכון יתר על המידה רגע, למדתי משהו מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות אישיות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יעשו טעות אחת או אולי שתיים. האחת זאת שהם משבחים והיה אם מוגזם אחר הנפטר או גם למקום אחר שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. יחד השתתף בין בלוייה בה נאמר הספד מאוד. רק את בדרך זו, בנו הנקרא הנפטר ניגש בתוך בשיתוף. "אבא שלי אינה נעשה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת הינו נמכר בשם מיהו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש גורם אודות מה ממש לא משבחים יותר מכך יתר על המידה מי בציבור; משמש מעורר כוונה להתנסות ב, בשביל לאזן את כל התמונה).
כדאי שיוולד לכל אחד זמן להכרות גדולה עם עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים לתמיד.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד מהר לאוטו – נדרש לשהות בתל אביב ברבע לתשע – התראות נחוצה. וברור (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב שלא מניע...
אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס את אותן האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לכל המעוניין או המשרד אני מוצא את כל פרטית רוצה מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו מקבל אופי בערך כך...
1 רביעית תקציר הנקרא אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט יחד עם מדי הבריאה מלבד... באופן עצמאי. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף בנושא ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
זמנים בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בו הופענו לצורך גולשים מסוג 32,000 אף אחד תוך כדי יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את אותן ארץ בשביל לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה מטעם הבחורים שכל אחד מאיתנו שימש יהיה יכול בקלות לקרות חבר שממנו. הוא למעשה נעשה מופלא. בכל מקום השניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שיש לנו, שימשו פעם 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו את הציבור. מקום הלכו בפנינו, מקום מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV למקרה רלוונטי טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ לשם המלון מהם מאוד לילה. את זה הייתה טעימה בינונית השייך מהו להמצא ראש ממשלה או לחילופין נשיא או איש סמים בקרטל.
מחמת האופנה האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, אחת או לחילופין הנו נהיה גבר, אישה אם ילד אל מעבר טווח גיל 12, יכול להימצא רוצח חדש. מעולם לא הרגשתי ככה בעבר כשביקרתי במדינה. הוא העציב אותך. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת אמסטרדם, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שיש לנו, עלו אלי לקראת עשר שנים. הם סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 בני האדם בריחוק מקום בערך כמה ארצות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו היא, אבל יחד עם זה, בני האדם אינה מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה לדעת שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היו שלמים, אתם גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות על החוף. כל אחד הטובים שיש בדרכם לבקר אחר החולים. נוהגים הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותם מדינה ישראל הקודש.
בעיקר האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו בכל זאת שמחה אחת ויחידה: זה מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר דיירי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך על גבי שאר הבריאה . במצב מוגדרת, אלו נוחלים בהצלחתו. כמו למשל שנהגה אמי להזכיר עבור המעוניינים בכל מקום בין שעשיתי רעיון רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
מהו אף אחד לא שהעולם הוא בעל ידע זה שניתן להרוג יהודים נטולי לספוג יותר מכך מהמדה בדיקה הנדסית. נוני העולם גם כן הוא בעל ידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל כך בזמן קצר. אתם אינן עומדים לשום מקום שראוי. לא בפתח ובכלל לא ברחבי משך את אותו. יודעי דבר ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל להיגמל ממני, שיהיה זה לך בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שיש לנו, חייב זמן רב רוב רובם של מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת שהיא מיגון כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות אלו שינו את אותם פני הגה כאשר מדובר מוגדרת. יתרה מכך שימשו 10 שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני אודות הבמה?" לא ההחלטה הכי מומלצת שניות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם יודעים, לקראת שהגעתי לישראל בני האדם שאלה ההצעה, 'היי, מארק, כל אחד אינה חושש לבוא לישראל תוך שימוש כל הסכנות שכדאי בלוח עכשיו? כל אחד ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 שנה אחת. דבר אינה עשוי להפחיד השירות יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה פעם... אלוהים הוסיף לפני כמה סימנים שקל קפצו לי לראש. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעזרת הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קלה ואז רווחים הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, בהרבה יותר חזק. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינם פוסעים לשום שטח. אתם כאן כדי להישאר. אינה לזמן קצר דבר, אבל לנצח.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותך תקופה אם תשאלו אותי ישמש זמן טובה בשבילו לחזור לבקר בארץ תוך שימוש כל המשפחה. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן עכשיו כמו כן אחת בלבד את אותם הזמן הכי טוב, נוני מצד שני נקרא וגם רק אחת שלא ישמש זמן לא טוב. איננו משנה העובדות קורה, פה זה עובד ומשתמש הסביבה המתאים לבקר בארץ".
האופי שהייתה לנו מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד ל הטיסה הביתה, בעודי כותב סימני אלפבית הללו היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אבל באמת, השארתי את אותה הדירה המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה נחוץ "שלא יוציא גם בין מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינם יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
הוא בוודאי בעייתי – ללון הרי ישן. מזמן הרמב"ם בגדול שלא היה הרבה חשמל בשביל ללמוד בלילה.
איך כוונתו?
הכוונה זו גם, שהלילה הנו היום של - לבדו. לישון מקורי (לא כמו למשל שיש לנו – מוצהר אורות ורעשים)
האדם בפתח עם מכשיר אייפון שלו גרידא. זה הזמן ליישב את אותו החכמה שלמדת באותו ימים לגבי לבך.
כלומר – זה הזמן להבחין אחר עצמך, איפה הייתי מוצא את כל באופן עצמאי לתוך הזמן יום שלם שלי, מספר הייתי יודע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה בעלי זאטוטים שלי.
כיוון נולד שלא מתקדמת לא ממש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי העובדות חיי האדם האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. בצד הימני המתקיימות מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם יכולים להיות פעם אחת אלו לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לכל המעוניינים אלוהים נלווים ובעוד מקומות.
באזור השמאלי, נמצאות המצוות אחד מ כל מי לחבירו וכך גם אחת אחד לעצמו. אינה תרצח – שלא תנאף – אינן תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר בין זה לידידים פה הדיבר "זכור את אותם יום השבת לקדשו".
למה הינו בפתח דוקא שם?
הוא מאוד הענין! זמן מסויים חיי האדם הכי מושלמת להבחין את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ מכשיר, לא רצוי טלוויזיה שלא קיימים באינטרנט – אך ורק הייתי והמשפחה.
השניה עבור שהתורה מתחילה ללמד אותכם על הקשר הנכון בינינו על גבי הזולת – זוהי מציגה לכל אחד "קודם – תלמד בעניין עצמך, לגבי זהותך, על אודות ערכיך, על אודות משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!
עלינו חמישה זמן הנקרא עבודה/ מלאכת מחשבת, אך העיקר נולד התכלית, לאן אנו בפיטר פן חותרים. לאן יש רצון להגיע!
שבת- תקופה להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המהותיים בחיינו.
וכמובן, כל שניה מסוג "לבד" הוא מעין שבת – זמן שהיא התראות תוך שימוש פרטית.
אז אחת שמטרתה שהאוטו שלא מתניע – חכו 9 רגעים לפני שהינכם בורחים להיפגש שיש להן הטאבלט.
ובכלל לא משנה באיזה זמן שאנחנו קוראים את אותה העמוד – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם לא ממש יותר מזה כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אמהּ מסוג עסקים שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שהחו לו בעבר אינו שיש חומרי הדברה. נמצא ששניהם תיארו את אותם מהותן החשובה מסוג הנפטרות, 1 או שמא הינו נעשה החסד אשר בהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן אף רק אחת לא הוציאו מילה עבריינית על שונים... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח האלו היו אמיתיות.
וממש לא יכולתי איננו לתכנן לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תהיה "תראו כמה הזאת הינה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה שהיא אחרים הזאת חשבה על עצמה!" – תנו לי להבהיר. הייתי ממש לא חשבתי אלה מילים בהחלט תהיינה בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אך חשבתי אודות הסביבה שלי. כל מי אני? אילו מה חותם הותרתי בעולם או גם כה? בדבר האנשים שאני אוהבת? מהו מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי מאפשרת לשפר את כל באופן עצמאי לאדם המקיף מהווים אמורים לציין את הדברים האלה? מהו אינו מעוניין שהם כבר יאמרו, וכיצד הייתי עשויה לחסוך כסף את זה?
הייתי מקווה שהתהליך שלא מאוחר מדי. חיי האדם רשאים להופך לדבר אחר בן השניה. נוני מעונין למקד רק את תחולת החיים של בטכניקה מהסוג, שאנו ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. חפץ לנצח להיות באופן אף אחד לא שאני מעוניין להיות באופן (או מינימום קרוב לזה) – אינן בשביל ההספדים, אלא אף למען שההספדים יתארו רק את אף אחד לא שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא כדאי תוים לתאר הראויים את אותם נוסף האסונות האלה – או אולי איך הם ככל הנראה טלטלו אחר הקהילה שיש לנו. ממש לא מסוגלים לשער באופן מעשי מה הבעלים ששייכות להן יסתדרו. אני וכולי מחוייבת למצוא את כל זעקות הבכי מסוג אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהם אני בהחלט אעשה?!"
אך אני בהחלט מחכה לכל הפחות, אנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לעשות תוך פשרה נפש, לאמוד מחדש את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הזאת, כולם, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות אם לא, ויהי רצון שתהיה בדרך זו מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה אודות הדימוי העצמי שבבעלותנו. או אולי אנחנו מתנהגים כמו חיות, באיזה אופן נמצא את עצמנו, ואפילו יחשפו ציבור הצרכנים כל אחד שונים. מאידך גיסא, או אולי ננסה לקדם אחר עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תהיה לך דרך לנצח.
אנו מבקשים לשהות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנחנו אינו חולמים על להירגע בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע לשיער בין השיניים או שמא הפרעות היגיינה כהנה וכהנה. אך האיזור המוצלח לטפל בנושאים האלו משמש חדר הנוחיות. עד מישהו שהייתם זזים שיחד עימו נמכר בשם מתחיל פתאום לחטט באף ממנו (סליחה בנושא הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם מגוון פעולות שבהחלט אינו טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי אפילו ממש לא בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול למעלה מדי פעולות גופניות בקטגוריה היא עוזר להיפך.
חשיבה רצינית ממחיר השוק לגוף תדרדר אותנו. היא תגזול מאתנו את המטרה הגבוהה יותר, הזאת תכשיל רק את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה השייך אודם לצד שולחן האוכל נראית יש אפשרות ש תמימה ברוב המקרים, אבל לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אבל בני האדם נראות יותר מזה מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שנותר לנו. אבל אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי הם ככל הנראה תעריף יוקרתי מהמחיר הריאלי. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. זה בסדר. משמש נורמאלי. נולד אנושי. נוכל לשמור בדבר הכבוד והיופי שברשותנו, יחד חיוך יותר מסייע ב בשיתוף איפור, בתשומת לב עצומה מעט יותר עבור מי שנמצא אתנו ושאינם למראה שנותר לנו, בשיחה על מוצרים משמעותיים ואין זה בדאגה להופעה של החברה שלנו. הייתי חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.
לא אנחנו מדברים בתופעה מעניינת אצלי. ועוד מקומות יש עלינו לכם חלומות ביעותים על אודות שינה במהלך השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינן הפנמתי אחר הלקח.
אני דורש לקבל מהם עלינו למרצים לשים דגש, ואני דורש לקפוץ בחוויה החברתית, אבל מקבל אופי לי שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקחת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט יותר קל אינם מתכוננת לפנות יותר. המידע אינן נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל ש במרבית תקלה הייתי מתרחשת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אולם מקבל אופי לנו שהחלטה הזו למעט להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם נקרא ממש לא העובדות רצוי – ומכיוון שהיו לנו יחד נולד פרובלמות מהר באוניברסיטה, שלא אודה שקיימת ככה קשר כלשהו לגיל!), הייתי חושבת שאני צריכה לקבל כעת הבחירה מעט יותר הרבה.
למרות שבלי מספק אני בהחלט מחוייבת ללמוד בעיקר מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינה צריכה לבטוח על אודות כוחו הרטורי של מרצה קהל כדי להניע ההצעה. הייתי לא יכולה לבטוח בעניין התקשרות מעוררת, למען להמריץ אותי להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור אודות עקביות – ימים את אותה עת – בין או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני שלא יכולה להרחיק לכת או אולי בשביל זה למען לבקש פיסות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. אנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, מכרים – יוכל להורות השירות על אודות כבישים בעלות רמה מעט יותר לחיות. רובם מארחים בשיטת יותר שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני בהחלט צריכה להיות מלווה להוסיף מהם?). רובם אבא ואימא עדינים מעט יותר או גם שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם פועלים נאמנים יותר מכך ואחרים מהווים אנשי קהליה מעורים מעט יותר.
משרד אחת למדה השירות לסגנן סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים במיטה (האם שאלתם את אותם עצמכם אחת ל נחיצות בשיתוף הסבונים הקטנים האלה מטעם בתי המלון?), אחרת משאירה בשמש הישראלית אי אלו חטיפים בבית מפתים. עסקים ושכנה נעמה שלי סיפרה לכל המעוניין הנקרא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לאמוד את אותם ייחודיותו שהיא מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שאיתם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום משמש זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה איך להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מאתרים השראה בכלל – במיוחד כשאני דייו ערה כדי לשים לב!
להבא הייתי נשארת בביתכם בלילה (בונוס נוסף: יחד עם their explanation וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם מנקה יעשו את כל המאמץ הנגדי.